הָאָדָם שֻׁתָּף לַטֶּבַע בִּיצִירַת הַחַיִּים

הַחַיִּים הֵם יְצִירָה, הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית, הִתְיַצְּרוּת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וְהָאָדָם שֻׁתָּף לַטֶּבַע בִּיצִירַת הַחַיִּים. אוֹר הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים הוּא לֹא בְּמָה שֶׁהָאָדָם לוֹקֵחַ מִן הַמּוּכָן, אַף לֹא בְּמָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לַאֲחֵרִים מִן הַמּוּכָן, כִּי אִם בְּמָה שֶׁהוּא יוֹצֵר. בַּיְּצִירָה הוּא נוֹתֵן אֶת כָּל עַצְמוֹ וְלוֹקֵחַ אֶת כָּל עַצְמוֹ. (א.ד. גורדון)

זהו השבוע האחרון לחופש הגדול. לחופשות בארץ ומחוצה לה, לזמן המשפחתי המבורך יחד, לארטיקים על חוף הים.. עוד מעט תתחיל שנת הלימודים, ויחד עימה רוח של סתיו ושל החגים שכבר בפתח. בתחילת השבוע היה לי כל כך קשה לחזור לעבודה אחרי שלושה שבועות של חופש. היה לי ממש טוב להיות בחופש, לנוח ולהניח, לבלות זמן איכות כל כך משמעותי עם משפחתי, לראות עולם. לא הבנתי פתאום למה לא לחיות ככה כל החיים, מה הטעם של כל השאר.

אבל אז חזרנו הבייתה והרגשתי שאחרי החופש הזה, מתחיל לדגדג לי באצבעות ובלב, שעולים בי רעיונות חדשים, שיש כוח של יצירה חדשה שמבקש לנבוע מתוכי אל העולם. וכמה שאהבתי את החופש, אני משתוקק גם אל היצירה, ליצור משהו בעולם הזה שיהפוך אותו למקום קצת יותר טוב, שייתן לחיי משמעות מעבר לקיומי האישי.

"התקרבות" היא יצירת חיי בשנים האחרונות. היא הולכת ומשתנה ומתפתחת משנה לשנה. היא אינה מן המוכן ונוצרת בכל רגע מחדש, אבל יש אנשים רבים, חיים ושאינם בחיים, המעניקים לי השראה ורוחם מפעמת בה. אני נותן בה את כל כולי, ומקבל ממנה תמיד יותר ממה שנתתי. מרגש ומשמח אותי שהיא מגיעה לאנשים רבים. דרך הכתיבה כאן או בפייסבוק או באתר. דרך ההשתתפות בקורסים. ואולי יוולדו אפשרויות חדשות בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה. מאחל לכולנו שנה של השתתפות ביצירת החיים למעננו ולמען העולם כולו.